למידה היברידית

אליס קילר היא מורה אמריקאית לחשבון, מלמדת את גילאי היסודי. מלבד זה, היא מומחית לשימוש בכלים דיגיטליים, בעיקר כלי גוגל, ללמידה ומצייצת המון בחשבון הטוויטר שלה. רוב הציוצים הם טיפים שעוזרים למורות.ים ללמד קצת אחרת ולהפוך את הלמידה של התלמידות והתלמידים שלהם לעצמאית ושיתופית יותר. בשבוע שעבר, אליס כתבה ציוץ על כך שהיא נכנסה לחדר של בנה בן ה-15 בזמן שעשה מבחן במערכת הזום (הרבה אמריקאים נמצאים בסגר עדיין, כידוע), וראתה אותו בודק את התשובות למבחן בגוגל, באמצעות הנייד. התגובה של אליס, ושל הרבה מהעוקבים שלה הייתה: כשאנחנו עוברים ללמידה מרחוק, לא ניתן להעריך באותן הדרכים! אחד העוקבים כתב ש"אם ניתן למצוא את התשובות בגוגל, זה אומר ששואלים את השאלות הלא נכונות". 

אז מה הן השאלות הנכונות, ואיך נתכונן לראשון בספטמבר?המשך קריאה…

כולנו עומדים בפני אתגר מאוד גדול: מעבר מלא, רשמי, ללמידה היברידית כבר בראשון לספטמבר תשפ"א. הרבה מנהלות.ים ומורות.ים יאמרו שכבר עשינו את הקפיצה: חודשים מרץ עד יולי היו חודשים שקרו בהם דברים שייחלנו להם שנים: טיפוח למידה עצמאית, שימוש חכם בכלים דיגיטליים, למידה מותאמת אישית לכל תלמיד.ה, צמצום מקצועות והגברת החקר והעיסוק בלמידה מבוססת פרוייקטים ועוד ועוד…

נכון, הייתה פה קפיצה משמעותית. קפצנו למים, נרטבנו כולנו ולא טבענו! נשות ואנשי החינוך, כמו גם התלמידות והתלמידים, הוכיחו את איכותם, את יכולותיהם לגמישות, דינמיות, התאמה למציאות המשתנה, ובעיקר: משמעות הקשר האישי במערכת החינוך. ההבדל הוא, שכעת חזרנו לרגעים ספורים לחוף המבטחים של "החופש", ויש לנו אפשרות לתכנן ולראות קדימה. נשות ואנשי החינוך, בכל רמה שהיא, גילו שיש להם הרבה אוטונומיה ושהם יודעים להשתמש בה – וזה הזמן.

ענת שפירא לביא, אשת חינוך מדהימה, פרסמה השבוע תרגום של מאמר מאוניברסיטת MIT היוקרתית בשם "מדמיינים את ספטמבר". התרגום הנגיש מספק את החשיבה הנחוצה לשינוי הוליסטי בבתי הספר ולקיחת "החלטות גדולות". 

החלטות גדולות שכבר ראינו שבתי הספר בירושלים לוקחים, הן: צמצום מקצועות בחטיבת הביניים (מעבר ללמידה סמסטריאלית או חלוקה שונה בין שלוש השנים), חלוקת הכיתה לקבוצות כאשר לכל קבוצה יש מורה חונך.ת שנמצא עם הילדים בקשר רציף, יום קבוע של למידה מרחוק (לפני שידעו שרוב מערכת החינוך תהיה כזו בשנה הבאה) ופינוי המורות והמורים ללמידה, מעבר ללמידה רב תחומית במקצועות מדעי הרוח באופן גורף על מנת לצמצם תחומי דעת ולהגדיל שעות מורה אחד.ת בכיתה במקום ארבעה מורים שונים ועוד ועוד… לכל זה נכנס הקשר האישי ומערכות היחסים בין תלמידות ותלמידים שהוא חשוב במיוחד לטיפוח בתקופה שבה הרבה תלמידים יושבים לבד בבית ולא נפגשים. כל זה חשוב ביותר לארגון מחדש של בית הספר – ועכשיו בואו נדבר ברמת המורה. 

מהי למידה היברידית?

למידה היברידית נשמעת מושג קצת רחוק ומרתיע – אבל מה המשמעות שלה? אם תחשבו על מכונית היברידית, מדובר ברכב המשלב שני סוגי מנועים: מנוע שפועל על דלק ומנוע חשמלי. היופי הוא שהמערכות החכמות של הרכב "מחליטות" איזה מנוע יופעל ומתי בהתאם לסוג הנסיעה. כך נוצר חיסכון בהוצאות הדלק ובזיהום האוויר. 

בלמידה היברידית, מעצבי הלמידה שהם המורות והמורים, מעצבים את הלמידה כך שגם בה יהיו המרכיבים שמתאימים לכל "דרך" שבה נלך: למידה מלאה מרחוק, למידה בקפסולות, למידה מלאה פיזית בבית הספר… אם המורים מעצבים את הלמידה כך שתהיה היברידית, הם לא יצטרכו להתאים אותה מחדש לכל מצב מפתיע שיבוא – והבונוס? היא תוכל להתאים גם לכל תלמיד.ה מכיוון שהיא "מוצר" המשתנה לפי סוג הלמידה וסוג הלומד.ת. 

אז ברמה הטכנית יותר, למידה היברידית משלבת בין סביבות למידה שונות (מפגשי פא"פ, וירטואליים וכדומה), למידה בקבוצות/במליאה/למידה עצמאית עם משימות שניתנות על ידי המורה, אופני למידה שונים (משחקים, טקסטים, סרטונים, חקר) וכדומה.

למידה היברידית שכל מורה יכולה לתכנן

כאשר אנחנו מתייחסים רגע בנפרד ללמידה עצמה, לפדגוגיה, יש שני דברים קריטיים לכל מנהל.ת מורה לקראת ה-1.9.20: ארגון הלמידה ובניית יחידות הלימוד עצמן. מערכת השעות לא יכולה להישאר כפי שהייתה לפני. לא ניתן להמשיך וללמד 10-14 תחומי דעת שונים באופן פאסיבי תוך הסתמכות עיקרית על מפגשים וירטואליים בזום כמפגשי הלמידה. במידה והמערכת משכילה לארגן את הלמידה כך שלכל מורה יהיו מעט מפגשי למידה ביום, היא מפנה אותו לעיסוק בפיתוח הלמידה, תחזוקה שוטפת וסדירה של קשר אישי עם תלמידות.ים שהוא אמון עליהם ומפגשים פרטניים עם תלמידות.ים הזקוקים לכך. 

מבחינת בניית יחידות הלימוד: קשה להעביר את החוויה למי שלא חווה אותה, אך אני מבטיחה לכם:  ברגע שמצליחים לייצר יחידת לימוד ללמידה/פיתוח פרוייקט באופן עצמאי או בקבוצות קטנות המגובה בסביבה דיגיטלית ראויה, המכילה חומרים שהם עוגן עבור התלמידים, יעדים שונים שצריך להגיע אליהם ועוגנים לקבלת פידבק, הצגת תוצרים ושיתוף, הכל הופך להיות פשוט יותר (עם הזמן). 

כאשר התלמידות.ים עובדים על יחידת לימוד שיש בה גם אלמנטים של בחירה הם מגוייסים יותר ללמידה, ברגע שיש להם עוגנים בדמות חומרים במערכת הדיגיטלית, הסברים, סרטונים ובעיקר מורה פנויה להתייעצות והכוונה (היא מדברת רבע שעה בזום ומשחררת ללמידה עצמאית, כשהיא נמצאת עדיין למתן מענה לשאלות בלבד במהלך השעה שאחרי כן), הלמידה רגועה והתלמידים מרגישים שהם לא צריכים לעמוד בקצב כלשהו או לחילופין – לחכות לשאר במקום להתקדם.

התחושה שנוצרת כאשר המורה יושבת בזום – או בכיתתה – רואה את התלמידים בלמידה, ומתפקדת כמגיבה לשאלות, מתעניינת ומסתובבת ביניהם, אם וירטואלית ואם פיזית – היא תחושה טובה באמת המורכבת ממספר  מרכיבים: 

א. סיפוק מכך שהתלמידות.ים אכן לומדים באופן עצמאי כרגע, מבלי שאני "מחזיקה את הכיתה". 

ב. יש לי זמן – אני שותה קפה ומגיע לי – עשיתי המון עבודת הכנה לבניית יחידה שיש בה את כל המרכיבים שיכולים לעזור לתלמידים שלי. 

ג. אני פנויה – אני מגיעה לאותה ילדה או קבוצת ילדים שבדרך כלל הולכת לאיבוד בזמן שאני מדברת מול כולן.ם. ואיזה כיף זה סוף סוף להרגיש שאני נותנת מענה ולא נותנת להן.ם ליפול בין הכיסאות.

ד. אני מתרגשת – התלמידות.ים מפתיעים אותי כל הזמן עם רעיונות שבכלל לא חשבתי עליהם, עם יוזמה ועם מוטיבציה. 

אז איך עושים את זה? איך בונים יחידות לימוד כאלה שיכולות לעבוד גם כשאנחנו פיזית בכיתה, גם כשאנחנו בקפסולות וגם כשאנחנו בלמידה מלאה מרחוק? 

המרכיבים שצריך כדי לייצר למידה היברידית ראויה הם: 

א. זמן פיתוח ועבודת עמיתים למורות והמורים. ב. סביבת למידה דיגיטלית (גוגל, מיקרוסופט, מודל…) ושימוש באמצעי קצה – כך שכל החומרים המשימות השיתופיות הפורומים הקישורים והגשת המשימות להערכה יהיו במקום אחד. ג. יחידות לימוד היברידיות המתאימות ללמידה בכל מצב נתון. 

• פורסם בחודש יולי 2020 בניוזלטר "ביתא מחנכים", יחידת החדשנות החינוכית בעיריית ירושלים.